
רוני גלבפיש
כותבת-
הנני
-
תגובות אחרונות
- רייוי על אלכסנדר ואווה
- mashkazg על אלכסנדר ואווה
- רוני על אלכסנדר ואווה
- לי עברון-ועקנין על רדיואקטיביים
- deaklakey על רדיואקטיביים
-
רשימות אחרונות
-
מילים שהתפזרו
-
סיפור קטן ומלוכלך
- כתבה של מיה סלע על "סיפור קטן ומלוכלך" בגלריה, הארץ. (צילום: דניאל צ'צ'יק)
- ביקורת בהארץ ספרים, שירה סתיו
- הכריכה שבלב, על ההרפתקה שלי עם אלכס, ועל הגעגוע
- עמוד הספר באתר "טקסט"
- הסיפור הקטן והמלוכלך שלי, דפנה לוי, "לאישה" (צילום: גל חרמוני)
- בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- "שקרים קטנים", ביקורת של דוד רוזנטל בוואלה!
- גלית חתן במחווה מצולמת מקסימה לכריכה שעיצב אמרי זרטל
- סיפור קטן ומלוכלך, עדכוני תקשורת
- העמוד שלי בסוכנות של דבורה האריס
- פרס רמת גן לספרי ביכורים, 2011
- הנה אני ברשימת הספרים החדשים של השנה, "הארץ ספרים"
- פוסט (קצת) חגיגי לרגל יציאת "סיפור קטן ומלוכלך"
-
קוראת
- החיים בהיר, דרור פויר
- אורסולה לה גווין
- מעורבבת, רוני אשכול
- טעות באיות, שלומית נאור
- בלוגים של סופרים (רשימה ארוכה שטרם פשפשתי בה די)
- דניאלה לונדון דקל, מאיירת עם הפה והטלפיים
- קוראת כותבת, mibo
- ג'ון סקאלזי
- צרוב ברגש, דרורית
- בקבוק, בלוג על ספרים וספרות
- צפריר בשן, ועכשיו גם ב-xnet
- נו באמת. פריטים הזויים שנמצאו באתרי יד שנייה.
- כאן עובדים בכיף, טל איתן
- הבלוג של אמנון שמוש
- עברית שפה קשה
- illustration inside out, עפרה עמית
- עבד בתרגום, יעל סלע-שפירו
- בלי ניקוד
- עוד דף אחד ודי, גילי בר הלל
- פוסטרים ודברי מתיקה
- מנת ההשראה היומית, אנטון לפלר
- מחברת השראה
- מארי רובינט קוואל
- אורית עריף
- לופטגשפטן, מאשה צור גלוזמן
- מלא הפתעות ושמחות (2)
- עומק שדה, אליסיה שחף
- Strictly writing
- inspire me now
- Drawing diary, קרן תגר
- Thought Catalog
- אלכס בן ארי
- פריזאית, כנרת רוזנבלום
- גומרים הולכים, צפריר בשן
- עטרה אופק
- אלי הירש קורא שירה
- הפנקס, כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים
- בלוגלובלי, אינגה מיכאלי
- תקריב, חלי גולדנברג
- מרגרט אטווד
- Roeegeist, רועי רוטמן
- הרפובליקה הספרותית, עדנה אברמסון
- לולאת האל, תומר פרסיקו
- הגרסא המאוירת – פרויקט נדיר ביופיו ובחוכמתו
- מילות קישור, דנה זייברט
- החיים שמתחת לחיים, לי עברון-ועקנין
- סוף העולם – מבט מהיציע
- אותיות, סימני פיסוק ורווחים, אביגיל בורשטיין
- כתב ואייר: רוני חפר, הצצה לעולמו של סופר ומאייר ספרי ילדים
- מלא הפתעות ושמחות (1)
- מתרגמת, ענבל שגיב
- חקוק באבן, רון ניולד
- מקרה מקרופולוס, פאר פרידמן
-
ארכיון
-
קטגוריות
תגובות
לא?
תודה, נהניתי.
נשמע כאילו 'האח הגדול' של הערוץ השני
לקחה מזה (אורוול) ולקחה גם מזה (האקסלי)
בבחינת טובים השניים מן האחד
שמאוד מאוד שווה
היא הזכירה את אודיסאוס, שכבל עצמו לתורן הספינה כדי להימנע מפיתויי הסירנות.
מה הציעו הסירנות למלחים יגעי-הים? מידע. אמיתות מתוקות, מידע שאחרי שגומרים לדעת את כולו, אפשר לרוץ ולספר לחברה.
ציטוט מתרגום לאנגלית שמצאתי בויקיפדיה:
"Once he hears to his heart's content, sails on, a wiser man.
We know all the pains that the Greeks and Trojans once endured
on the spreading plain of Troy when the gods willed it so—
all that comes to pass on the fertile earth, we know it all!"
אין פלא שהמלחים שהקשיבו לכל המידע הזה עסקו בו במקום בניווט והשטה, איבדו דרכם ומתו. תאריך לעצמך להשיט סירה כשטוויטר פתוח?
משהו דומה קרה לטייסים בארה"ב השבוע, צמד טייסים שפיספסו את שדה התעופה אליו הם התכוונו להגיע. פיספסו ביותר ממאתיים קילומטר, בגלל שהם התעסקו עם מחשבים בזמן הטיסה.
משהו דומה קרה לתלמידים באוניברסיטת מערב וושינגטון: חוקר רצה לבדוק אם אנשים שמים לב לסביבתם ושלח אל תוך הקמפוס ליצנים על חד-אופן. הסטודנטים היו כל כך עסוקים במידע (טלפון, אוזניות, מחשבים) שהם לא הבחינו בפשיטת הליצנים.
באמסטרדם ראיתי רוכבי אופניים רוכבים וכותבים הודעות טקסט. כאן אני רואה אנשים נוהגים בשישים מייל לשעה וכותבים הודעות טקסט או מדברים בטלפון. תודעתם… איפה היא? הסכנה היא לא רק סכנה מוסרית אלא פיזית ממש.
במכתב מ-1949 הוא עומד על ההבדלים בין שתי הדיסטופיות ומסביר למה העתיד ייראה יותר כמו שהוא צפה:
http://www.starsoverwashington.com/2009/09/aldous-huxleys-letter-to-george-orwell.html
אי אפשר לקחת מאורוול את אורוול, אבל אין לי ספק שהאקסלי היה עתידן מוצלח יותר.
בהקשר הזה, אני פשוט חייב לקשר לוידאו החזק הזה:
והמסקנה בסוף עגומה מאוד…
כי אני לא רואה בו עתידן, אלא פילוסוף של נפש האדם.
הוא ידע כל כך טוב להגדיר את מהות יצר השליטה הזה, השליטה על ידי גרימת סבל, שהוא ליבו האפל של המין האנושי
ובקשר לשאלה אם עולמנו דהיום דומה יותר לעולם של האקסלי או של אורוול
קל מאד להגיד האקסלי אם אתה חי בארץ מערבית, קפיטלסטית, שבה באמת ההמון נשלט על ידי רגולציה של עונג, ויש אינטרנט וטוויטר וכל מה שהוזכר
אבל
בואו לא נשכח, שזו לא כל הפלנטה
מרבית 6 מליארד תושבי כדור הארץ, חיים בעולם שהוא הרבה יותר אורוולי של משטר יחיד, דיכוי אינפורמציה, שליטה על ידי רגולציה של רעב (פיזי ורוחני ומיני)