אם תרצי

בארבע שנים האחרונות, במקביל לחיי היום יום, הלכתי במנהרה אפלה, מלאה צללים. מדי פעם, מתוך החשיכה, מרחוק, הבליח ריבוע מואר, וככל שהתקרבתי, לאט ככל שביכולתי, נראו הפנים. עוד פנים. עוד אשה. פגשתי אותן לאט. בכל פעם אחת. לינור. שרון. מיקי. הדס. שרה. לילך. מורן. בכל פעם אשה אחת. בלי סיפורים. רק פנים שמגיעות אלי במייל, [...]

המתנה של אלכסנדר הקדשה בעולם שבו כל הספרים דיגיטליים המושג "ספר יד שנייה" מאבד מיופיו. הכל יהיה חדש, לנצח. אבל אני מבטיח לך: אנחנו נמשיך להתפורר מרוב אהבה. אחרי המון המון זמן מחוץ לפייסבוק, הצצתי קצת השבוע (קצת משמעו שלא הרמתי את מבטי מהמסך לשנייה במשך שמונה שעות נטו, אבל לא נתעכב על העניין המצער [...]

את רוב הספרים האהובים עלי לא בחרתי. הם בחרו אותי והופיעו בדרכי ברגע שלא היה אחר. אחרים בחרו אותם בשבילי והושיטו לי אותם בצירוף המלצות – בדרך כלל נלהבות, מאוהבות. הבוקר שמעתי את אתי אנקרי מדברת ברדיו על המופע "אבן גבירול פינת יהודה הלוי". כשקראה את שירי יהודה הלוי, סיפרה, היא חשה שהיא עמוק בתוך [...]

ביום שישי האחרון הגענו בגשם העז לעלמא, רטובים וצוחקים, לשיעור של פרופ' מנחם כהנא, ראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. ד"ר רות קלדרון, המורה האהובה שלנו בסמסטר הראשון, סיפרה לנו על פרופ' כהנא, שהיה המרצה שלה. הוא היה מורה מזרה אימים, אמרה. בשנה הראשונה לא דיברו אצלו בשיעור. בשנה השנייה היה מותר להגות הברות. בשלישית הורשו [...]

השחר עולה על היער. מחטי האורן נחות על הקרקע הלחה, רבדים רבדים של מחטים יבשות בצבע אפור כסוף. ביניהן מתגוללות שאריות חיי אנוש: בקבוק פלסטיק ירוק, מחצלת מתפוררת, מיכל גז קטן וחלוד. אני מרימה אותו בהיסח הדעת, ונבעתת. מתחתיו מתפתל נדל ארסי, מטאפורי במידה לא סבירה כמעט. ובעומק היער, בין המחטים היבשות, צומחת כלנית. רק [...]