אם תרצי

את רוב הספרים האהובים עלי לא בחרתי. הם בחרו אותי והופיעו בדרכי ברגע שלא היה אחר. אחרים בחרו אותם בשבילי והושיטו לי אותם בצירוף המלצות – בדרך כלל נלהבות, מאוהבות. הבוקר שמעתי את אתי אנקרי מדברת ברדיו על המופע "אבן גבירול פינת יהודה הלוי". כשקראה את שירי יהודה הלוי, סיפרה, היא חשה שהיא עמוק בתוך [...]

ביום שישי האחרון הגענו בגשם העז לעלמא, רטובים וצוחקים, לשיעור של פרופ' מנחם כהנא, ראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. ד"ר רות קלדרון, המורה האהובה שלנו בסמסטר הראשון, סיפרה לנו על פרופ' כהנא, שהיה המרצה שלה. הוא היה מורה מזרה אימים, אמרה. בשנה הראשונה לא דיברו אצלו בשיעור. בשנה השנייה היה מותר להגות הברות. בשלישית הורשו [...]

השחר עולה על היער. מחטי האורן נחות על הקרקע הלחה, רבדים רבדים של מחטים יבשות בצבע אפור כסוף. ביניהן מתגוללות שאריות חיי אנוש: בקבוק פלסטיק ירוק, מחצלת מתפוררת, מיכל גז קטן וחלוד. אני מרימה אותו בהיסח הדעת, ונבעתת. מתחתיו מתפתל נדל ארסי, מטאפורי במידה לא סבירה כמעט. ובעומק היער, בין המחטים היבשות, צומחת כלנית. רק [...]

טיול עם נתן אל שלהי דצמבר דצמבר. שבת. יום אחרי הגשם. כולם בבית הכנסת. בחוץ רוח סתיו, בפנים כוס מיץ מתפוחי זהב שנקטפו במושב אתמול ונסחטו עכשיו במסחטת הפלסטיק הכתומה. השיר מזדמזם לו מעצמו. בחוץ מתוק-חמוץ (כמה טעים יותר מחמוץ-מתוק, משום מה) והלב? הלב לא רוצה כלום, רק לשבת בבית בעצלות גמורה בעת שהרוח משתוללת [...]

חמש שנים שתקנו את הלילה ההוא. את נאלמת ראשונה ואחר כך אני. לך היתה טובה השתיקה, ואותי היא לפתה בגרוני. הספר כבר היה בידי כשהנסיבות זמנו לי שיחה עם מחברו. אמרתי לו שעל אף שקניתי אותו, החרדות לא מאפשרות לי לפתוח את הספר ולקרוא. הוא אמר דבר מה חשוב בעניין הזה. אחר כך הוא אמר [...]