קטגוריה: בעניין אחר

ניוזלטר: על סייחים וחושים, וגרטה אחת עצובה

מדי פעם, לא לעיתים קרובות מדי, אני שולחת ניוזלטר. הנה דוגמה למה ששלחתי למנויים היום. מוזמנים מאוד להצטרף, טופס הרישום מחכה לכם בעמוד הראשון של האתר.   מוכנים להתחיל את שנת הכתיבה? (כן, צריך לחצות את הרוביקון של יולי-אוגוסט, ורק אחר כך נוכל לצלול. …

קטגוריות: בעניין אחר

שו"ת דמויות

אחרי שנים של עבודה עם שיטות רבות ושונות לפיתוח דמויות, יש לי אוסף שאלונים וטכניקות שבעזרתם התלמידים שלי לומדים להכיר דמויות, לאט לאט. כבר כתבנו ראיונות עיתונאיים עם דמויות, עמודי ויקיפדיה לדמויות, יומנים ובלוגים אישיים, עמודים באתרי הכרויות ווידויים קורעי לב.השתמשנו בשאלונים של תסריטאים, בשאלון של פרוסט, בכל הווריאציות המוכרות והנסתרות שלו, פירקנו לדמויות ארנקים ותיקים, פתחתי תיקים סודיים במערכת החינוך, בצבא, במשטרה, בעבודה. שוחחנו עם כל מכרי ואויבי הדמויות שלנו. חשפנו את סודותיהן ואת השקרים שלהן, ציירנו אותן, פיסלנו אותן. עשינו הכול.

קטגוריות: בעניין אחר

שלושת חיי הספר, אגרת לסופרים צעירים*

כתבו ספרים. כתבו איך שאתם רוצים, כתבו מכל סיבה. בתשוקה או בבעירה אינטלקטואלית, כדי להגשים חלום או מתוך נקמנות טהורה, מאינטרס או מתאוות בצע. כתבו פשוט כי אתם רוצים.כתבו את הסיפור שאתם בוחרים. מותר לכם לכתוב כל דבר שתרצו. אתם יכולים להתעלם מדעת הקהל והביקורת ולהיות מחוברים רק לקול הפנימי שלכם. אתם יכולים לקרוא את רשימת רבי המכר ולכוון לדעת הקהל ואל כיסיו. כל הסיבות טובות ונכונות. כתבו מה שאתם רוצים.

קטגוריות: בעניין אחר

כשמגיע יום כתיבה טוב

לכאורה זה עניין שגור ופשוט. יש ימים טובים, ויש טובים פחות. יש ימים יעילים וכאלה שלא. ובכל זאת, בכל פעם שמתרגש עלי יום כתיבה טוב באמת, אני קצת משתאה.אני יוצאת מחדר העבודה בצהריים, הלומה אחרי תשע שעות כתיבה כמעט רצופות. אסירת תודה. זה היה יום טוב, נכון?אבל מה זה בכלל יום כתיבה טוב. מה קרה דווקא ביום הזה.

קטגוריות: בעניין אחר

איך ללמוד כתיבה

כבר כמה שבועות שאני שקועה במאסטר קלאס לסופרים. המנחה היא פרופסורית אמריקאית ידועה, הפתיח של הקורס יפהפה, נודף חשיבות ויוקרה כראוי לקורס מסדרת הפרימיום. המנחה מיומנת, מרתקת ויסודית, והיא גם מצחיקה מאוד. אולי משום רגעי הצחוק ששוטפים את הגוף בהורמון אושר כלשהו, לוקח לי זמן מה עד שאני מבינה שאני לא מרוצה.אני אמורה להיות מרוצה. הסדנה הזו היא חץ שלוח. היא מכסה ביסודיות עשרות נושאים חשובים, הכרחיים לחיי הכתיבה. בכל שיעור מתמלאים בורות של סימני שאלה בתשובות מוצקות, מוחלקים פני השטח בשיטות בדוקות. תורת הכתיבה מסודרת וערוכה היטב. ואני לא מרוצה.בתחילת השיעור השבוע אני מגלה שנגמר לי לגמרי החשק. לא רוצה לשמוע ולא לדעת. אני בוהה במסך כמה דקות, מאבדת את קו המחשבה, מנסה שוב, ונכנעת. במקום זה, אני יוצאת לטיול עם באפי.

קטגוריות: בעניין אחר

על מה ולמה, אמנות ואומנות

כמה יפה המילה אמנות. כמה נהדרת, מלאה הבטחה וקסם.אבל יותר ממנה יפה המילה אומנות. כאן אין שום הבטחה, רק תועפות של עבודה קשה. את זה כל אחד יכול לעשות, לעבוד קשה. ואין שום הבטחה לתוצאות מושלמות, לאיזה קסם שיתחולל. פשוט לעבוד.*הראיון המובטח עם דויד גרוסמן גרם לי לקנות את ידיעות אחרונות ביום שישי. אני אוהבת את גרוסמן אהבת נפש. הוא סופר נפלא, עדין וטוב לב. פעם נפגשנו ושוחחנו, והתרשמתי מהענווה ומהחביבות שלו.וגרוסמן מלך. למרות הכותרות על השכול והיוגה, הוא דיבר רק על מה שמעניין אותו לדבר עליו במרחב הציבורי – האמונות הפוליטיות שלו. היה גם מעט על חייו כסופר מצליח ועל ההשלכות שיש לדבר הזה. אבל הפעם הוא לא דיבר בכלל על האומנות.

קטגוריות: בעניין אחר

מסירות ומאבק, על הכתיבה של פיליפ רות

פיליפ רות

פיליפ רות לא היה עושה לרשימה הזו לייק. רציתי לכתוב שהוא היה עשוי לבחור באייקון אדום הפנים והזועם של פייסבוק, אבל גם את זה הוא לא היה עושה בשום אופן. הוא היה מפנה את הגב, מסנן משהו מתחת לשפם ומתחפף.רות לא אהב לדבר על כתיבה*, עוד פחות אהב לדבר על הרגלי הכתיבה שלו – וממש לא התעניין בהרגלי כתיבה של סופרים אחרים. כששאלו אותו אם הוא חושב שכל הסופרים עובדים קשה כמוהו, הוא פנה לציטוט ישן של ג'ויס קרול אוטס:"כשכותבים שואלים זה את זה באיזו שעה אתה מתחיל לעבוד ומתי את מסיימת וכמה זמן אורכת הפסקת הצהריים שלכם," אמרה אוטס, "מה שהם בעצם רוצים לדעת זה אם הסופרים האחרים מטורפים כמוהם."

קטגוריות: בעניין אחר

בין אפלפלד למטלון

"כשאתה לא מצליח לכתוב, כתוב על הכתיבה במקום."

(אף אחד, אף פעם)

מאז ומעולם אני מרותקת להרגלי כתיבה של סופרים אהובים. אני רוצה יותר לדעת הכל: איך הם כותבים, איפה, כמה. לפעמים אני מעזה גם לשאול למה, אבל זו שאלה מסוכנת. עוד נדבר על זה פעם. לאחרונה נפטרו שניים מגדולי הסופרים שלנו, רונית מטלון ואהרון אפלפלד. קראתי ואהבתי את "מים אדירים" של אפלפלד וגם את "מסע אל החורף" ו"תימהון". הסתחררתי מ"קול צעדיה" של מטלון וגם מ"והכלה סגרה את הדלת". כשנפטרו קראתי את ההספדים והראיונות שפורסמו בתקשורת, וצדתי בין השורות את מה שסיפרו שניהם על תהליך העבודה שלהם. בהכרותי עם הכתיבה המאוד-שונה שלהם, לא הופתעתי לגלות שים גדול וסוער הפריד בין הרגלי הכתיבה של שני הסופרים המצוינים האלה.

קטגוריות: בעניין אחר