0

סיפור קטן ומלוכלך

סיפור קטן ומלוכלך התחיל בדיוק כמו שממליצים מדריכי הכתיבה למתחילים, בשאלת "What if".

מה קורה ברגע שבו איתן פאליק, בחור טוב בדרך כלל, מבין שייתכן שבנעוריו פגע מינית בנערה?

בשנת 2007, שנים לפני מהפכת metoo והשיח המרתק שהיא הביאה בעקבותיה, התחלתי לכתוב את הספר הזה ומיד נלכדתי בסבך חייו ועברו של איתן פאליק. עד כדי כך הזדהיתי עם הגיבור שלי, שבמהלך העריכה חלמתי את החלומות שלו.

סיפור קטן ומלוכלך זכה בפרס רמת גן לספרות ביכורים.

מנימוקי ועדת פרס רמת גן:

באומץ לב ראוי לציון, שותלת רוני גלבפיש לתוך תודעת הקוראים, את דילמת האונס, מנקודת המבט של האנס לכאורה ובכך באה להצביע לכיוונו של כל קורא וקורא ולאלצו לחשוב אם לא עבר אף הוא, בעברו, איזה "סיפור קטן ומלוכלך".

בשפה מגוונת ורבת רבדים, המערבת לסירוגין שפה "נמוכה" של יום יום עם שפה "גבוהה", עשירה וספרותית, הצליחה רוני גלבפיש לגעת בקצות העצבים החשופים של מערכות היחסים בין המינים ועל ההשלכות שלהן על
כל תחומי החיים.

על אומץ הלב בהעלאת נושא האונס והעמדתו במרכז הרומן ועל כתיבה עשירה ויפה בתבניות שעבר והווה שזורות בהן, מצא חבר השופטים, את ספרה כראוי לפרס רמת–גן לספרות לשנת תשע"א, 2011.

ועדת הפרס:
פרופ' זיוה שמיר – יו"ר, ד"ר עדנה קפלן–הגלר, פרופ' ניצה בן–דב,
ד"ר ליליאן דבי-גורי, עו"ד צביקה ניר.

(הנימוקים המלאים כאן)

לרכישה

ספר מודפס: הוצאת כנרת
ספר דיגיטלי: גטבוקס \ עברית \ אינדיבוק

גב הספר:

"בבוקר נשקתי לה על אף ריחוקה וכעסה, הכנתי את הסיידר החם שהיא אוהבת והבטחתי, למרות שלא ביקשה ממני, שלעולם לא עוד, לעולם לא אנסה, אפילו לא אשאל אם היא מוכנה, ורקדתי סביבה, מאוּשר, וידעתי שזה כנראה בסדר, שאני כנראה בסדר, ושכל תהיותי היו לשווא. הרגע האבוד שאותו אני מבקש למצוא בזיכרונותי לא התקיים, ואשמתי לא היתה מעולם."

איתן הוא איש יפה, מתכנת מחשבים, נשוי באושר לנעמי, אהובת נעוריו, ואב לעלמא הקטנה. בריצת ערב שגרתית אחת בפארק הוא סוטה ממסלולו הקבוע וכמעט מועד על הדבר שעומד להסיט גם את חייו ממסלולם. זיכרונות שהדחיק במשך שנים חוזרים להציף אותו — ניחוח עוגיות השקדים של אמא, בושמה של אהבה ראשונה וריחה החריף של אכזריות נעורים — והשאלה שהם מציבים בפניו מטילה אותו לסחרחרת של אשמה ובושה שגורפת לאִטה את כל מה שהיה שלֵו ובטוח בחייו: עבודתו, רעייתו, בִּתו וביתו.

מתחת לעברית העשירה, היפה והקולחת של רוני גלבפיש, המרשימה בחוסר המאמץ שלה, מפכה זרם תת־קרקעי עז, אורבות שאלות מאתגרות, חבויים מעמקים של רגש ומחשבה. סיפור קטן ומלוכלך הוא ספר נדיר באומץ שלו, המישיר מבט אל הסיפורים הקטנים והמלוכלכים של כל אחד מאיתנו, ומבקש להוציא אותם לאור.  

רוני גלבפיש עבדה בעבר כטכנאית הקלטות, לולנית, פועלת ייצור במפעל אריגה, מתכנתת, קוטפת דובדבנים ומוכרת בחנות ספרים. כיום היא לקטורית, מתרגמת, עורכת תרגום וכותבת מפעם לפעם במוסף "הארץ".

עריכה: נועה מנהיים
עיצוב כריכה: אמרי זרטל

על גבולות ההסכמה בין גברים לנשים בספר הביכורים של רוני גלבפיש – ראיון, מיה סלע, הארץ
הסיפור הקטן והמלוכלך של רוני גלבפיש – ראיון, דפנה לוי, פורסם במקור בלאישה
עמוד הספר בגודרידס

סקירות וביקורות:

שירה סתיו, הארץ:
על אף הפוטנציאל הספרותי הדרמטי שגלום באירוע כמו אונס, גלבפיש בחרה בחירה אמיצה – לכתוב דווקא על אונס בעל פוטנציאל דרמטי נמוך יותר, כזה שתלונה עליו נדחית לעתים קרובות בגלל "חוסר עניין לציבור", או "התיישנות"… הבחירה המעניינת של גלבפיש היא לבדוק בספרה דווקא את התחום האפור, המטושטש, של מה שנהוג לכנות "Date rape", אונס שראשיתו מפגש בהסכמה, אונס מסוג שרבים עדיין תופשים כ"לא אמיתי".
עוד בחירה מעניינת ובלתי שגרתית היא לכתוב את הסיפור כולו מפיו של איתן, בגוף ראשון. זוהי בחירה מרתקת משתי בחינות: ראשית, משום שבניגוד לסופרים גברים רבים שאוהבים ליטול על עצמם את האתגר הספרותי ולכתוב בקולן של נשים ומתוך תודעתן (עגנון ב"בדמי ימיה" ועמוס עוז ב"מיכאל שלי" הן שתי הדוגמאות המפורסמות ביותר בספרות העברית החדשה), נדיר יותר למצוא סופרות נשים שבחרו להתנסות באתגר הזה ולכתוב בגוף ראשון מתוך תודעתו של גבר. שנית, זו בחירה מעניינת, לכתוב על אונס לא מצד הנפגעת, אלא דווקא מתוך תודעתו המסוכסכת של התוקפן, שבעצמו חווה תסמינים טראומטיים בעקבות ארוע התקיפה שחולל בנעוריו… הבחירה הספרותית הזאת מעניינת פי כמה וכמה דווקא משום שאשה בחרה בה – מאליו מובן שההזדהות שלה עם הדמות הגברית הדוברת בגוף ראשון אינה אוטומטית, וכרוכה במרחק מסוים ומתוח. זה המרחק ההופך לעתים את הקריאה בספר למורכבת ומסקרנת, ופוערת בו בקיעים, אפשרויות ועושר של נקודות מבט מצטלבות.

דוד רוזנטל, וואלה:
ב"סיפור קטן ומלוכלך" בוחרת גלבפיש לפסוע בשדות מוקשים בלי מפה וברגליים חשופות. היא נוגעת בנושאים שמטרידים את החברה הישראלית לא מעט שנים, פורמת בזו אחר זו דעות רווחות בנוגע לזוגיות ("בוא נדבר על זה"), יחסי עבודה ויחסים אחרים ומציגה במקומן פתרונות חדשניים. מגיע לה פרגון על האומץ, על הצורה שבה היא תוקפת את הנושאים ועל כך שבסופו של דבר יוצא לה סיפור גדול ונקי.

נורית וייסמן, נוריתה:
לא רבים הספרים ששקעתי במחשבות עליהם במשך מספר ימים.
העברית של רוני נהדרת. נהניתי ממנה. ושם הספר כל כך מתאים.
יופי של ספר ביכורים.
ממליצה בחום על הספר.

איריס גנור, אלה יווניה קוראת ספרים:
 גלבפיש יודעת לכתוב; לשאת סיפור מתחילתו ועד סופו בלי לשעמם לרגע, בלי להתחנף לקורא ולהציע לו מתקתקות טלנובלית שתנחם קצת, בלי לוותר לעצמה על השימוש העשיר בשפה.

יונה דורון, נוריתה:
למחברת, רוני גלבפיש, שפה עשירה ורהוטה וכישרון תיאורי רב. לאורך כל הספר יכולתי ממש "לראות" את התמונות שהיא מתארת, כאילו אני צופה בסרט. היא נכנסת לדמותו של איתן בצורה מאוד משכנעת.
הספר קריא מאוד, לא יכולתי להניח אותו מידי ותוך שלושה ימים סיימתי את הקריאה בו.

הסופר מעוז מוסל התכתב עם הסיפור אחרי צאתו:
רוני גלבפיש כתבה סיפור יפה – "סיפור קטן ומלוכלך", כך קוראים לספר שכתבה. כתוב טוב – קולח וזורם – ובהחלט מעניין ומעורר מחשבה. אבל אין כאן כל כוונה לכתוב ביקורת ספרותית, אלא את ההרהורים שצפים ומתפתחים מתוך הליבה של הסיפור. הספר מבקש – וגם מצליח – לשמש זירה נוספת להתגוששות האינסופית בין המינים: בפינה האחת, במכנסיים כחולים, הגבר המתקדם, הרגיש והקשוב, שחפץ למצוא את מקומו בד בבד עם כיבוד מקומה של שותפתו; ובפינה השניה, בורוד, האישה המודרנית, המודעת לעצמה, שתפעל להוסיף שיויון, הערכה ושיתוף למקומה המסורתי.
(המשך בקישור)

אריק גלסנר, מעריב:
ככלל, הסיפור כתוב היטב ומושך לקריאה. הבעיה היא לא הצד האומנותי שלו, אלא זה האידיאולוגי.
(זה המשפט החיובי היחיד בביקורת.)

כנרת רוזנבלום, פריזאית:
במשך שלושה לילות לא עזבתי את הספר עד שסיימתי אותו, השפה שבה הוא מנוגן נעמה מאוד לאזניי, בישירותה ובעומקיה, והוא השאיר אחריו שובל של הרהורים, ולא רק על הסיפור הקטן והמלוכלך שלו רומזת הכותרת שלו.

דורית ישראל, נוריתה:
בעברית יפה ורהוטה, מספרת לנו גלבפיש סיפור מרתק, שאי אפשר להניח מהיד, שאי אפשר להפסיק לחשוב עליו, גם אחר כך.
הספר מעניין, מרתק, מותח, כתוב היטב.
הדמויות מסקרנות, עגולות, מעניינות, כמעט כמו שאנחנו היינו רוצים להיות…
מומלץ מאוד!!! 

שינוי גודל גופנים