כמו הקוקיה אני מפזרת את הסיפורים שלי בקנים זרים. לפחות נותיר לגוזלים שובל פירורים, שיוכלו למצוא את דרכם אל בית אמם.
כשאספתי אותם לכאן גיליתי שחלקם בוסריים, את חלקם הייתי כותבת מחדש, אחרת לגמרי. אבל החלטתי להניח לזה. גם אלה, הקצת עקומים, הלא לגמרי ערוכים, גם הם חלק ממה שעשיתי. גם הם לימדו אותי לכתוב.
* חלק מכתבי העת המקוונים כבר אינם איתנו, ועל כן הקישורים מובילים לבלוג הישן שלי, ולזה החדש שכאן.
צ'ה פאצ', אלנה – אוקפי, 2003. עריכה: טלי וישנה.
ניסים, עלמה והיד השלישית – חלומות באספמיה, גליון 10, 2003. עריכה: ורד טוכטרמן.
רני לא ישכח – העיתונאי שחצה את הקווים, מודן, 2007. עריכה: תלמה אדמון.
זקנים כמו חתולים. רק בבלוג שלי, אם תרצי, 2008.
לחם שחור – זוטא, גיליון 11, בית הסופר בירושלים, 2009. עריכה: רונן אלטמן קידר, לי עברון וקרן ארחה צ'רטקוף.
אוטומציה – מסמרים, גיליון 17, 2011. עריכה: אמיר רותם ועלית קרפ.
הספרדי – געגועים למחר, בוקסילה, 2013. עריכה: אלכס אפשטיין.
ים השיבולים – היה יהיה, האגודה למד"ב ופנטזיה, 2014. עריכה: אהוד מימון.
באניו – מאורות, האגודה למד"ב ופנטזיה, 2015. עריכה: אהוד מימון וקרן לנדסמן.
ניקור – היה יהיה, האגודה למד"ב ופנטזיה, 2016. עריכה: אהוד מימון.
בלונים – היה יהיה, האגודה למד"ב ופנטזיה, 2019. עריכה: אהוד מימון.
הילדים – מאזניים, אגודת הסופרים, 2019. עריכה: מיכל חרותי.
מגיפה:אהבה – מאה מטר, עברית, 2020. פורסם גם בווינט.
אינליכסף – עשר דקות גג, אייקאסט, 2020. עריכה: אביגיל קנטורוביץ' ועמרי חורש.
את היית אמא שלי – מאזניים, אגודת הסופרים, 2020. עריכה: מיכל חרותי.
אין תגובות