כששאלו את גבריאל גרסיה מארקס אם הוא מספר לאחרים על תוכן ספריו בעת הכתיבה, הוא פער עיניים בתדהמה ואמר, "קלארו!" – ברור!
גרסיה מארקס סיפר שהוא יושב ישב על קפה ועוגיות עם אשתו, ילדיו וחבריו ומספר להם שוב ושוב על הדמויות החדשות שלו, ובוחן את העלילה בגרסה כזו, ואז אחרת, ואז עוד אחת. הוא הקשיב להערות שלהם וערך שינויים. הוא התווכח איתם תכופות, הם הרגיזו אותו, אבל הוא המשיך לספר, משום שהסיפורים היו חלק מחייו, והוא הביא אותם איתו באשר הלך. הוא אמר שזה עוזר לו לכתוב. סביר להניח שגם הקפה והעוגיות עזרו.
גרסיה מארקס לא לבד. רובנו יכולים להיעזר בשיחה, בחשיבה משותפת, במישהו שיעבור איתנו את המסע.
הצרכים שלנו רבים – ושונים זה מזה. יש מי שרוצה לחשוב יחד על העלילה או הדמויות, יש מי שרוצה מסגרת מסודרת שתחייב אותו לסיים עוד קטע ועוד אחד, יש מי שתוהה לגבי כל המבנה של הדבר הזה שהיא כותבת, משמעות החיים ולאן הולך הסיפור הזה לעזאזל. ויש גם מי שרק רוצה שיסבירו לו לאיזו הוצאה כדאי לשלוח, ואיך, או איך עושים מימון המון, מעלים לאמאזון וכובשים את העולם.
ובגלל הצרכים הגדולים והרבים הללו, ליווי אישי הוא כמו מזווה. יש בו שפע מרכיבים שונים ומשונים, ואתם מוזמנים לבחור את אלה שאתם זקוקים להם:
אפשר לעבוד יחד על מבנה ותקציר עוד לפני הכתיבה
אפשר לעבור על טקסטים שנכתבו ולקבל משוב
אפשר לדון ארוכות על האישיות של הגיבור
אפשר לקבוע לו"ז לעבודה ולוודא שתגישו בזמן
ואפשר בהחלט לנהל דיונים ארוכים על מימון המון ומשמעות החיים.
ככה או ככה, מתחילים בלכתוב לי כמה מילים על עצמכם, וקובעים שיחה טלפונית. יחד נגדיר את מרכיבי המסע, ונצא לדרך.
(ויהיו גם קפה ועוגיות, כמובן.)
אין תגובות