ההרצאה
הן סיפרו לי הכל:
אסור לי לרצות. זו נקודת היסוד שלי כאישה. ועל כן הכל קורה, כמה נורא, כמה נפלא, בלי הסכמתי, וממילא גם בלי שיש לי אחריות או אשמה. זה קשוח, זה קיצוני, אבל זה פותר עבורי את כל המורכבויות של החינוך החרדי.
רבקי, 34
אני לא צריכה לעשות שום דבר. ממש כלום. הגבר שלי מציג אותי בפני חבריו, ובלי לעשות שום דבר, אני ההצגה המושלמת.
הוא מתענג על הצפייה בי, וכמוהו גם הצופים האחרים, שכולם גברים. כולם ישתמשו בי, בלי שאידרש לעשות דבר.
אניטה, 44
אני אוהבת את התעוזה שלו. את החוצפה. גם אם לא נפגשנו חודשיים, הוא ייכנס לדירה שלי, ובזמן שאכין קפה הוא יבוא מאחוריי ויכניס לי יד לתוך המכנסיים. ככה, בלי הכנה מוקדמת. הוא יטעם אותי, יחייך לעצמו וימשיך הלאה לקפה כאילו כלום לא קרה הרגע.
נטע, 55
(קטעים מתוך הספר בהקיץ)
התפקיד שלי בפרויקט הזה היה להזמין, ולהקשיב.
בשנת 2021 יזמתי, ליקטתי וערכתי את פרויקט בהקיץ, שבו מתועדים סיפוריהן של מאתיים נשים ישראליות, ויחסיהן עם עולם הפנטזיות המיניות שלהן.
נשים מגיל 17 ועד 93, מהמרכז ומהפריפריה, בכל רמת השכלה, חילוניות, דתיות, חרדיות, סטרייטיות, לסביות, בי ועוד – כולן כתבו לי, באנונימיות מוחלטת, ויחד הן יוצרות אסופה מרתקת ויפהפייה, מצחיקה ומכמירת לב, ובעיקר מלאת תשוקה ועונג.
בהרצאה אני מספרת על לידתו של הפרויקט, על שתי המילים הבודדות ששינו אותו מהיסוד, על המפגש הראשוני, המורכב, עם הטקסטים האנונימיים, ועל האישה שגרמה לה להבין שהיא חייבת להוציא את הסיפורים הללו לאור.
ועל כל כך הרבה דברים שניתן ללמוד מסיפוריהן האינטימיים של מאות הנשים האלה, על הדיכוי החברתי המופעל על כולנו, ועל הדרכים השונות שבהן אנו מהתלות בו ומביסות אותו.
על נשיות, מיניות – והחופש לדמיין.
רוני גלבפיש היא סופרת, עורכת ואמנית. והיא גם ביישנית.
מחברת הספרים:
סיפור קצר ומלוכלך (כנרת 2010) – זוכה פרס רמת גן לספרות.
אגם הצללים (דג זהב 2015) – רב מכר לבני הנעורים, זוכה פרסי הפנקס, גפן, דףדף, גריפון הזהב.
בית מלאכה לכתיבה (מודן 2020)
המנהרה של נורי (מודן 2022)
בהקיץ (דג זהב 2022) – רב מכר מיד עם צאתו לאור.